הקדמה
"הגישה המסורתית כלפי התדיינות בנושאים הקשורים לסכסוכים במשפחה בכלל ובגירושין במיוחד, מעודדת ניגודיות שבה שני הצדדים נחשבים במקרה הטוב ליריבים המתחרים זה בזה ובמקרה הגרוע לאויבים של ממש.
בתי המשפט מתפקדים כ"זירות קרב" "לניצחונות" ו"הפסדים" של בני זוג הניצבים משני צידי המתרס. על-אף שזוגות מסוימים מצליחים להתגרש ללא מאבק, רוב מקרי הגירושין בישראל מוסדרים לאחר התדיינות קשה בבתי-המשפט.? (ציטוט מאתר משרד המשפטים - המרכז הארצי לגישור)
"כלי הנשק" הפופולרי ביותר המשמש את ההורים בזירת בית המשפט למשפחה הוא הילדים. את
הטראומה הנגרמת לילדים כתוצאה מהמאבק שמנהלים על גבם הוריהם הם ישאו איתם עד יומם האחרון, אך הנזק שיגרם להם עד הגיעם לבגרות כתוצאה מכך שההליך המשפטי "שורף את הגשרים" בין ההורים אשר לעולם לא יוכלו עוד לשתף פעולה ברמה סבירה לצורך גידול הילדים, עלול להביא אותם למחוזות הסמים, הפשע, ההריונות המוקדמים, הכישלונות האין סופיים, ולהפוך אותם לבסוף לנטל על החברה כולה.
הורים המשתמשים בילדיהם ככלי נשק עושים זאת כדי לנקום בהורה השני או כדי לסחוט ממנו ויתורים כלכליים. מה שמאפשר להם, ולעתים אפילו מעודד אותם להשתמש בילדים הם החוקים הקיימים לגבי חלוקת האחריות ההורית וזמן ההורות לאחר הגירושין.
הוצאת הילדים מתחום המריבה הוא הדבר היחיד שיכול לעצור את "מרחץ הדמים" הזה והדרך האחת והיחידה לעשות זאת היא להסדיר בחוק את אופן גידול הילדים ותשלום המזונות לאחר הגירושין כך שבהעדר הסכמה הדדית אחרת בין ההורים, יתחלקו זמן ההורות והאחריות ההורית באופן שווה כאשר מרכיב מימון הילדים (מזונות) יתחלק באופן הוגן תוך התחשבות בהוצאותיו והכנסותיו של כל אחד מההורים.
הורות משותפת שווה - הלכה למעשה
הורות משותפת שווה היא נוסחה לטיפול בסוגיית הילדים במקרי גירושין. היא מעודדת, אך אינה מחייבת את ההורים להגיע להסכם שוויוני ונותנת עדיפות ראשונה במעלה להסדרים שהושגו בהסכמה ומותאמים לאורח חייהם של ההורים ומשקפים את העדפותיהם בעניין אופן גידול הילדים לאחר הגירושין. נוסחת ההורות המשותפת השווה מונהגת כברירית מחדל במצבים בהם ההורים לא הגיעו להסכמות ומשתמשים בקשר עם הילדים ככלי נשק כדי לסחוט ויתורים כלכליים או כדי לנקום.
בבסיסה של נוסחת ההורות המשותפת השווה עומד הניסיון לעצור את הקונפליקט בעודו באיבו על ידי הכנסת ההורים למסלול של גישור במקום עימות משפטי. כך או כך, התוצאה הסופית תהייה תכנית הורות הכוללת תיאור מדויק של היקף הקשר של כל אחד מההורים עם הילדים ותיאור מדויק של תחומי האחריות התפעולית של כל אחד מהם.
במרבית המקרים שבהם נכנסים ההורים למאבק משפטי בסוגיית הילדים קיים לפחות צד אחד הדוגל בצמצום הקשר והמעורבות של הצד השני עם הילדים. במקרים אלו יבדוק בית המשפט את הטענות תוך נתינת משקל מכריע לשאלה האם טענות אלו הועלו גם בזמן הנישואין ולא רק "לכבוד" הגירושין.
הורות משותפת שווה אינה מחייבת חלוקה שוויונית של הזמן שבו גדלים הילדים במחיצת כל אחד מההורים - במידה ודרך זו מקובלת על שני ההורים, אך גם בחלוקה לא שווה של זמן גידול הילדים שני ההורים נחשבים לשווים בעיני מוסדות המדינה. הם מעודכנים ומעורבים בענייני הילדים, בנפרד אם יש צורך בכך על פי בקשתו של אחד מהם, ושום החלטה מהותית, החל מרמת בחירת חוג או שכירת מורה פרטי, וכלה בהחלטות לגבי טיפולים רפואיים והעברת הילד למקום מרוחק מזה אשר הוא רגיל אליו, אינה מתקבלת שלא על דעת שניהם. במצבי קונפליקט גבוה שבו ההורים אינם מתקשרים יקבע בפסק הדין איש מקצוע שיגשר ויתווך בין ההורים כדי שהחלטות יוכלו להתקבל על בסיס שוטף.
נוסחת ההורות המשותפת השווה מסדירה גם את אופן חלוקת הנטל הכלכלי של גידול הילדים ולוקחת בחשבון את הוצאותיו של כל הורה על פי כמות הזמן שהילדים נמצאים איתו. הוצאות עודפות שיש להורה אחד לצורך גידול הילדים במצב שבו הילדים נמצאים אצלו יותר זמן מאשר אצל ההורה השני כמו גם הוצאות עבור לימודים, העשרה, בריאות וחיי חברה יתחלקו בין ההורים על פי הכנסתם היחסית.
את הצעת חוק ההורות המשותפת השווה ואת ההצעה לתיקון חוק המזונות ניתן לראות באתר www.mishmoret.org.il
"הגישה המסורתית כלפי התדיינות בנושאים הקשורים לסכסוכים במשפחה בכלל ובגירושין במיוחד, מעודדת ניגודיות שבה שני הצדדים נחשבים במקרה הטוב ליריבים המתחרים זה בזה ובמקרה הגרוע לאויבים של ממש.
בתי המשפט מתפקדים כ"זירות קרב" "לניצחונות" ו"הפסדים" של בני זוג הניצבים משני צידי המתרס. על-אף שזוגות מסוימים מצליחים להתגרש ללא מאבק, רוב מקרי הגירושין בישראל מוסדרים לאחר התדיינות קשה בבתי-המשפט.? (ציטוט מאתר משרד המשפטים - המרכז הארצי לגישור)
"כלי הנשק" הפופולרי ביותר המשמש את ההורים בזירת בית המשפט למשפחה הוא הילדים. את
הטראומה הנגרמת לילדים כתוצאה מהמאבק שמנהלים על גבם הוריהם הם ישאו איתם עד יומם האחרון, אך הנזק שיגרם להם עד הגיעם לבגרות כתוצאה מכך שההליך המשפטי "שורף את הגשרים" בין ההורים אשר לעולם לא יוכלו עוד לשתף פעולה ברמה סבירה לצורך גידול הילדים, עלול להביא אותם למחוזות הסמים, הפשע, ההריונות המוקדמים, הכישלונות האין סופיים, ולהפוך אותם לבסוף לנטל על החברה כולה.
הורים המשתמשים בילדיהם ככלי נשק עושים זאת כדי לנקום בהורה השני או כדי לסחוט ממנו ויתורים כלכליים. מה שמאפשר להם, ולעתים אפילו מעודד אותם להשתמש בילדים הם החוקים הקיימים לגבי חלוקת האחריות ההורית וזמן ההורות לאחר הגירושין.
הוצאת הילדים מתחום המריבה הוא הדבר היחיד שיכול לעצור את "מרחץ הדמים" הזה והדרך האחת והיחידה לעשות זאת היא להסדיר בחוק את אופן גידול הילדים ותשלום המזונות לאחר הגירושין כך שבהעדר הסכמה הדדית אחרת בין ההורים, יתחלקו זמן ההורות והאחריות ההורית באופן שווה כאשר מרכיב מימון הילדים (מזונות) יתחלק באופן הוגן תוך התחשבות בהוצאותיו והכנסותיו של כל אחד מההורים.
הורות משותפת שווה - הלכה למעשה
הורות משותפת שווה היא נוסחה לטיפול בסוגיית הילדים במקרי גירושין. היא מעודדת, אך אינה מחייבת את ההורים להגיע להסכם שוויוני ונותנת עדיפות ראשונה במעלה להסדרים שהושגו בהסכמה ומותאמים לאורח חייהם של ההורים ומשקפים את העדפותיהם בעניין אופן גידול הילדים לאחר הגירושין. נוסחת ההורות המשותפת השווה מונהגת כברירית מחדל במצבים בהם ההורים לא הגיעו להסכמות ומשתמשים בקשר עם הילדים ככלי נשק כדי לסחוט ויתורים כלכליים או כדי לנקום.
בבסיסה של נוסחת ההורות המשותפת השווה עומד הניסיון לעצור את הקונפליקט בעודו באיבו על ידי הכנסת ההורים למסלול של גישור במקום עימות משפטי. כך או כך, התוצאה הסופית תהייה תכנית הורות הכוללת תיאור מדויק של היקף הקשר של כל אחד מההורים עם הילדים ותיאור מדויק של תחומי האחריות התפעולית של כל אחד מהם.
במרבית המקרים שבהם נכנסים ההורים למאבק משפטי בסוגיית הילדים קיים לפחות צד אחד הדוגל בצמצום הקשר והמעורבות של הצד השני עם הילדים. במקרים אלו יבדוק בית המשפט את הטענות תוך נתינת משקל מכריע לשאלה האם טענות אלו הועלו גם בזמן הנישואין ולא רק "לכבוד" הגירושין.
הורות משותפת שווה אינה מחייבת חלוקה שוויונית של הזמן שבו גדלים הילדים במחיצת כל אחד מההורים - במידה ודרך זו מקובלת על שני ההורים, אך גם בחלוקה לא שווה של זמן גידול הילדים שני ההורים נחשבים לשווים בעיני מוסדות המדינה. הם מעודכנים ומעורבים בענייני הילדים, בנפרד אם יש צורך בכך על פי בקשתו של אחד מהם, ושום החלטה מהותית, החל מרמת בחירת חוג או שכירת מורה פרטי, וכלה בהחלטות לגבי טיפולים רפואיים והעברת הילד למקום מרוחק מזה אשר הוא רגיל אליו, אינה מתקבלת שלא על דעת שניהם. במצבי קונפליקט גבוה שבו ההורים אינם מתקשרים יקבע בפסק הדין איש מקצוע שיגשר ויתווך בין ההורים כדי שהחלטות יוכלו להתקבל על בסיס שוטף.
נוסחת ההורות המשותפת השווה מסדירה גם את אופן חלוקת הנטל הכלכלי של גידול הילדים ולוקחת בחשבון את הוצאותיו של כל הורה על פי כמות הזמן שהילדים נמצאים איתו. הוצאות עודפות שיש להורה אחד לצורך גידול הילדים במצב שבו הילדים נמצאים אצלו יותר זמן מאשר אצל ההורה השני כמו גם הוצאות עבור לימודים, העשרה, בריאות וחיי חברה יתחלקו בין ההורים על פי הכנסתם היחסית.
את הצעת חוק ההורות המשותפת השווה ואת ההצעה לתיקון חוק המזונות ניתן לראות באתר www.mishmoret.org.il
הכותב החל את מאבקם של האבות הגרושים לשיוויון בהורות לפני שבע שנים כאשר הקים את עמותת "הורות שווה". לאחר מכן הקים את תנועת "ילדים לא מתגרשים מאבא", את "מטה המאבק למען האב הגרוש" וכיום פועל בעיקר באמצעות עמותת "הורות משותפת שווה". http://www.mishmoret.org.il
